בן מרים ויצחק, נולד ביום כ"ד באלול תר"ץ (17.9.1930) באלג'יר. אדמונד היה בן בכור במשפחתו. בגיל צעיר הוא התייתם מאביו, ונאלץ לצאת לעבודה, כדי לעזור בפרנסת משפחתו. הוא למד את מקצוע השרברבות, וממנו התפרנס כל חייו. בשנת 1952 התחתן אדמונד, עזב את אלג'יר ועבר לגור בצרפת. בארץ זו נולדו ילדיו. באוקטובר 1972 הוא עלה לארץ, והשתקע עם משפחתו באשדוד. אדמונד עבד בעבודות מזדמנות.

הוא התגייס ליחידת מילואים בצה"ל, ובשירותו הועסק באבטחת מתקני צה"ל. ביולי 1979 נקרא אדמונד לשירות מילואים באזור השומרון. בעת שירותו נפלט כדור ממקלעו ואדמונד נפגע ונהרג, ביום כ"ה בתמוז תשל"ט (20.7.1979). בן 49 שנים הוא היה בנופלו.

הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי באשדוד. הוא השאיר אחריו רעיה, חמישה בנים, בת, שלושה אחים ואחות.

במכתב תנחומים, כתב מפקדו למשפחתו: "אדמונד היה חייל נאמן וממושמע, מילא תפקידו כיאות".

זכרו הונצח בהתקנת תאורה ובהכנסת ספרים בבית-הכנסת בשכונתו.